לנארט תורסטנסון
 | |
| פילדמרשל לנארט תורסטנסון | |
| לידה |
17 באוגוסט 1603 פורסטנה שבשוודיה |
|---|---|
| פטירה |
7 באפריל 1651 (בגיל 47) סטוקהולם, שוודיה |
| מקום קבורה |
כנסיית רידרהולם  |
| מדינה |
שוודיה |
| בן או בת זוג |
Beata De la Gardie (1633–?) |
| צאצאים |
Marta Linnardtsdotter, Margareta Katarina Torstenson, Johan Gabriel Linnardtsson, Märta Elisabet Linnardtsdotter, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה |
| השתייכות | צבא שוודיה |
| תקופת הפעילות | 1624–1645 (כ־21 שנים) |
| דרגה | פילדמרשל |
| תפקידים בשירות | |
| מפקד צבא שוודיה | |
| פעולות ומבצעים | |
  | |
לנארט תורסטנסון (בשוודית: Lennart Torstenson; 17 באוגוסט 1603, פורסטנה, שוודיה – 7 באפריל 1651, סטוקהולם) היה פילדמרשל שוודי. פיקד על צבא שוודיה בכמה קרבות מוצלחים במהלך מלחמת שלושים השנים.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנו של קצין שוודי, תורסטנסון. לחם תחת גוסטב השני אדולף נגד פולין (1621–23) בליבוניה. בשנת 1629 הוא מונה לקולונל של גדוד הארטילריה הטהור הראשון שהוקם בצבא כלשהו. הוא פיקד על ארטילריית השדה כאשר גוסטב התערב במלחמת שלושים השנים בגרמניה בשנת 1630. שירותו המכובד בניצחונה המכריע של שוודיה על הכוחות האימפריאליים בברייטנפלד בשנת 1631 הוביל לקידומו לגנרל. נתפס על ידי כוחותיו של הגנרל הקיסרי אלברכט פון ולנשטיין ב-1632, הוא הוחלף ב-1633.[1]
תורסטנסון קיבל את הפיקוד על הכוחות השוודים בגרמניה לאחר מותו של מפקד שוודיה יוהאן באנר בשנת 1641 והחזיר את המשמעת לצבא המורד והלא מאורגן. לאחר שהשיג ניצחונות מכריעים, הוא קיבל הוראה על ידי הקנצלר, הרוזן אקסל אוקסנסטירנה, לפתוח בהתקפה על דנמרק (1643), וכתוצאה מכך הסכם ברומסברו ב-1645, שבאמצעותו זכתה שוודיה במחוזות ג'מטלנד והרג'דלן מנורווגיה ומהאיים גוטלנד. ואסל בים הבלטי.[1]
הוא מונה לרוזן בשנת 1647. בשנותיו האחרונות הוא ניצל את תפקידו במועצת המדינה השוודית (שחבר בה בשנת 1641) כדי להתנגד למדיניותו של אוקסנסטירנה וקיבל את אמונתה של המלכה כריסטינה.[1]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- לנארט תורסטנסון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 לנארט תורסטנסון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
